דלקת שריר הלב היא מחלה, אשר מהווה את אחת הסיבות למוות פתאומי.
המחלה מאופיינת בכניסה של תאי דלקת לתוך תאי שריר הלב ותהליך אכילתם והריסתם של המיוציטים על ידי תאי הדלקת.
ברוב המקרים המצב מסתיים ללא סיבוכים, והדלקת אף אינה מאובחנת.
במקרים אחרים המחלה קשה, ואף מסתיימת במוות.
המחלה היא תוצאה של שני תהליכים:
1.פגיעה ישירה של פתוגן בתאי שריר הלב
2.פגיעה בתאי שריר הלב על ידי תגובה של מערכת החיסון.
יש כמה סיבות להימצאות דלקת שריר הלב: מחלות סיסטמיות, מחלות זיהומיות וחשיפה לתרופות ולרעלים.
למחלה יש טווח גדול של ביטוי קליני.
יכול להיות שהמחלה תהיה לא מורגשת ולא תגרום לסיבוכים, אבל יכול להיות גם שהמחלה תהיה קשה ותגרום למוות תוך כמה ימים.
לעיתים קרובות דלקת שריר הלב עלולה לגרום למוות פתאומי.
התסמינים העיקריים שהחולים מדווחים עליהם הם: קוצר נשימה, חולשה כללית, פעמת ולפעמים כאבים בחזה.
חלק מהחולים סבלו מתסמינים הדומים לתסמיני שפעת בימים הקודמים לאבחנתם, שכוללים חום, שיעול, צמרמורות, כאבי מפרקים ושרירים.
תרשים האק”ג בחולים האלה אינו ספציפי ויכול להראות פתולוגיות שונות, הפרעות הולכה והפרעות בקצב הלב.
בדיקת אולטרסאונד של הלב (אקוקרדיוגרפיה) יכולה להראות הפרעות מסוגים שונים בתפקוד חדרי הלב, כולל הפרעה אזורית בהתכווצות ולעיתים נוזל פרקרדיאלי.
שיטות אבחנה
האבחנה הסטנדרטית של מיוקרדיטיס מתבצעת בעזרת בדיקת רקמת לב בפתולוגיה. בשנים האחרונות יש חשיבות רבה לאבחנת המחלה על ידי הדמיית הלב בעזרת MRI :הספציפיות של MRI באבחנת מיוקרדיטיס היא גבוהה למדי ובסביבות 95%, והרגישות היא כ-86%.
טיפול
הטיפול בחולי מיוקרדיטיס מותאם לביטוי הקליני של המחלה. הטיפול יכול להיות תומך בלבד או יכול לכלול שימוש בשילוב הטיפול התרופתי האופייני לחולי אי ספיקת לב בשלב המתקדם ביותר.
