אשלגן גבוה

אשלגן גבוה – היפרקלמיה – מהמילים היפר זה גבוה, קליום זה אשלגן והסיומת אמיה היא בתוך הדם.
היפרקלמיה הוא מצב בו יש יתר אשלגן בדם.
אשלגן גבוה הוא מצב חירום רפואי.

אבחון אשלגן גבוה

ברמות שהן מתחת ל-6 mEq/L אין השפעה קלינית ומעבר לכך קיימת גם תלות במהירות ההתפתחות של חוסר האיזון, בעוד שהתפתחות אקוטית וחריפה של רמות אשלגן עלולה לגרום למוות.

סיבות לאשלגן גבוה

קשור להפרעה במנגנון התאי עצמו, כגון סוכרת, הרס של שריר משורטט ועוד, ומסיבות הקשורות במנגנון הכלייתי, כגון אי ספיקת כליות כרונית, מחלת אדיסון, או renal tubular acidosis type 4.

טיפול באשלגן גבוה

הטיפול בהיפרקלמיה מתחלק לשלושה שלבים:

פעולה מיידית על שריר הלב – מתן קלציום תוך ורידי.
הקלציום (סידן) מביא לירידה ברמות האקסיטציה של תאי שריר הלב ולמעשה מונע את הסכנה שיש בהיפרקלמיה על שריר הלב.
הורדת רמות אשלגן בפלסמה והחזרתן לתאים – תעשה על ידי מתן אינסולין תוך ורידי ולאחר מכן מתן דקסטרוז.

בנוסף לכל הטיפולים הללו יש לסלק את האשלגן מהגוף – זה נעשה על ידי שימוש ברזינים, משתנים ודיאליזה. תרופות הפעולות על המעיים למשל- SPS- גורמות לשחלוף נתרן תמורת אשלגן ולאובדן אשלגן גדול יותר בצואה. הסיבוך החריף הוא נמק של המעיים.
לבסוף – ביצוע המודיאליזה הוא האמצעי המהיר ביותר להסדרת רמות אשלגן מהגוף.